בשנים האחרונות אני מבחינה שיותר ויותר נשים, בוגרות וצעירות, סובלות מכתמי שמש ועור אדמומי כרוני. יש טרנד מטורף בתחום טיפוח העור שאני מזהירה מפניו כבר עשור: קילוף קל של העור על בסיס קבוע- בתכשירים ללילה ולאחרונה גם סבונים שמכילים חומצה סליצילית. הטרנד הזה רק הולך ונעשה פופולרי. צעירות שנתונות להשפעה מתמדת ברשתות החברתיות, קוסמטיקאיות שמוכרות ללקוחותיהן את מה שחברות הקוסמטיקה מציעות להן, ובטוחות שאם חברת קוסמטיקה משווקת את זה- זה חייב להיות מוכח כדבר טוב.
אני רק מזכירה שלא כל מה שמוכרים יועיל לנו, והרבה ממה שמוכרים לנו- מזיק ממש. זה נמכר טוב רק בגלל שמשווקים את זה מעולה כבר 2 עשורים.
לקוחות מגיעות אלי עם בעיה לא ברורה בעור: אדמומיות, רגישות, קילופים, עקצוצים. חלקן ביקרו כבר אצל רופאי עור, שמשום מה לא מודעים לתכשירים שנמכרים בפארמים ולא מתשאלים אותם לגבי שגרת הטיפוח שלהן.
ב 99% מהמקרים אני מגיעה בסוף אל המפגע: קרם אנטי אייג'ינג עמוס בחומצות ורטינולים או סבון עם חומצה סליצילית. ברגע שמפסיקים את השימוש באותו תכשיר- ניכר שיפור תוך כמה שבועות ולפעמים אפילו תוך מספר ימים. לעור ניתנת סוף סוף הזדמנות לשקם את המבנה הטבעי שלו שכולל תאים מתים חשובים (כן! כן! חשובים מאוד עד שינשרו באופן טבעי כעבור 30-45 יום), ואף תאים חיים שמוסרים על ידי חומצות שממיסות את החיבור בין התאים.
עם הפסקת השימוש בתכשיר המקלף או ברטינול (שמעודד תחלופת תאים מהירה)-העור מפסיק לאבד לחות כתוצאה ממחסור בשכבה אוטמת: חשבו על סיר בישול עם מכסה או בלי מכסה. ללא מכסה המים יתאדו במהירות. כך גם העור שלכן ללא שכבת עור חיצונית שסוגרת אותו. המושג הביולוגי הוא מחסום עורי או Skin Barrier.
תוכלו להעמיק במאמר אחר שלי " מדוע אני נגד פילינגים".
מדוע אם כך נמכרים לנו מוצרים שיחלישו את עורנו לטווח הארוך? חברות פרטיות ממוקדות בעיקר "מכירות". מתישהו לפני כשני עשורים פורסם מחקר שפילינג מחדש את העור, מעודד צמיחת תאים ויבטיח לכן פחות קמטים ואפילו החלקת קמטים. אנטי אייג'ינג הפך לסלוגן נפוץ אבל האמת היא שהוא מחביא בתוכו שימוש יומיומי בחומצות ורטינולים שמעולם לא הוכחו שהם אכן מונעים התקמטות ואני סבורה שאף מעודדים אותה.
מדוע נטען אם כך שפילינג מצעיר את העור? בטווח הקצר יש אכן תחלופת תאים מהירה לאחר שימוש בפילינג וזה מאוד הגיוני- כשפוצעים את העור, טבעי שהוא עסוק יותר מהרגיל בבניה ושיקום, רק שאף פעם לא הוכח שהפעילות הזו מועילה ומצעירה את העור באמת בטווח הארוך. כל עוד אין נזק מיידי מוכח כמו אלרגיה קשה, הרעלה וכדומה אין אפשרות להוכיח ששימוש בחומצות ורטינולים יזיק לכן לאורך השנים. כשהעור יתקמט טרם זמנו או יתמלא כתמי שמש - אף אחד לא יזכור וידע ממה זה קרה וחברות קוסמטיקה יציעו לכם טיפולים אחרים, שלצערי לא יצליחו להחזיר את העור לקדמותו. לאחר שנעשה נזק, אפשר לעזור למראה העור רק על ידי אסתטיקה רפואית כמו קילופים עמוקים שמגיעים לשכבה האמצעית של העור, הבהרה בעזרת הידרוקינון, מתיחות פנים, בוטוקס והזרקות למילוי. לא כולן יכולות להרשות לעצמן טיפולים יקרים אלו, לא כולן רוצות לשנות את המראה הטבעי שלהן למראה זר, מראה "קנוי". לכן עדיף למנוע נזק ולהיות זהירים עם הגוף שלנו על פני מאמצים להחלימו.
אם יערכו מחקרי ענק שיעקבו אחר מצב עורן של נשים שטופלו בחומצות שנים רבות לעומת כאלו שלא - יתכן וימצאו עדויות לנזק מצטבר, אבל לדעתי - יהיה קשה להוכיח בוודאות, מכיוון שהעור כמו שאר הגוף, מושפע מגורמים נוספים כמו: תזונה, לחץ, שמש, עישון, אלכוהול ותנודות במשקל הגוף. בדומה לטרנדים בתחום המזון, נותר לנו רק להפעיל את הידע הקליני הרב שקיים ואת ההיגיון הפשוט ולהסיק מסקנות לעצמינו. אני סבורה שאני מבינה את העור ואלו מסקנותיי. אני מוכנה לשבת ולדון עם כל מומחית או מומחה שסבורים אחרת. נראה מי ירימו את הכפפה.
הבעיה האמיתית עם טרנדים בכל תחום, היא שהרבה, הרבה לפני שמבינים כיצד זה משפיע באמת, חברות פרטיות מרימות את הכפפה ומתחילות לשווק באגרסיביות עד שאין לנו ברירה חוץ מלצרוך את אותם מוצרים, כשאנחנו מאוד משוכנעים שזה הדבר שיועיל לנו ביותר. הנדוס תודעה קוראים לזה. חשוב מאוד ללמוד דרכים לשמור על תודעה נקייה בעידן הדיגיטלי, ויחד עם זאת להישאר מעודכנים בנושאים החשובים לנו.