פרק 2 מתוך הספר "טיפול נבון בעור"
פרק 2
בטבע החיצוני מעיד על הפנימי
פנים, גוף, עור, שיער, שיניים וציפורניים
החלקים החיצוניים בגופנו חשובים לנו מאוד, ולמעשה אנחנו מתעניינים בהם הרבה יותר מהחלקים הפנימיים שלנו. היינו רוצים שיהיו מושלמים, חסרי פגמים, זוהרים ושיקרינו יופי. אנחנו מבקשים לעצמנו שלמות כזאת, כיוון שקיימת אצל כולנו, במידה כזאת או אחרת, שיפוטיות שבה אנחנו בוחנים את המראה החיצוני של האנשים סביבנו. כשאנחנו פוגשים באדם שאנחנו לא מכירים, המוח אינו יכול להתעלם מהמראה גם אם נרצה בכך מאוד. מיד נבחין בשיער דליל או שומני, בפנים מלאים בפצעונים מוגלתיים, בשיניים מרקיבות או בציפורני רגליים שמכוסות בפטריות. אנחנו מרותקים ליופי, ולא מסוגלים להפסיק להתבונן באנשים יפים. עינינו פשוט נמשכות ליופי אנושי. מבלי שנרגיש ייקלטו במוחנו נתונים, כמו; שיער שופע, חיוך צחור ומלא שיניים, פנים חלקים ובעלי גוון אחיד, ציפורניים נקיות ומסודרות וכמובן מבנה גוף. מדוע זה כך? הרי משחר ילדותנו לימדו אותנו הורינו ומורינו ש"לא מסתכלים בקנקן אלא במה שיש בו", ויש צדק בדבריהם. האנשים החכמים והמצחיקים ביותר יכולים להיות מלאים בפגמים חיצוניים, ולעומתם האנשים היפים ביותר עלולים להתגלות כנוכלים וכנקמנים. אנחנו לא בוחרים את בני זוגנו וחברינו רק לפי המראה החיצוני המושלם. למדנו לראות מעבר לסימנים החיצוניים, להתעלם מהם ולתת לתכונותיו של האדם לדבר אל ליבנו.
מדוע אם כך אנחנו ממשיכים להסתכל על אותם "סימנים חיצוניים"? מדוע "סימנים רעים" דוחים אותנו בשלב ההיכרות הראשוני ו"סימנים טובים" מושכים אותנו? מדוע עלינו לעשות עבודה עצמית קטנה, ואולי גדולה, על מנת להתגבר על סימנים שמהם אנחנו נרתעים וממשיכים להבהב במוחנו? יש אנשים שמצליחים לעמוד באתגר יותר מאחרים, ויש אנשים שלא מצליחים להתעלם מהסימנים החיצוניים, שמפריעים להם.
כל התשובות באבולוציה
לאור הבנתנו את האבולוציה אפשר למצוא הסבר הגיוני לכל תופעה אנושית. תורת האבולוציה מסבירה בלשון ציורית שבעל חיים פרימיטיבי וקדום ממשיך להתקיים בנו: במבנה המוח שלנו, בתפקודי הגוף, בגנים, בחיידקים שנמצאים בגופנו ובהתנהגות שלנו. בתהליך האבולוציה התפתח הקוף הקדמוני במשך כ- 4 מיליוני שנים לאותו "הומו סאפיינס" מודרני, שהוא מין האדם, שאליו אנחנו שייכים ב- 190 אלף השנים האחרונות. במהלך האבולוציה התפתחה בנו יכולת לזהות סימנים שמעידים על בריאות לקויה, כמו; חוסר איזון הורמונאלי, מחלות, טפילים וחוסר פוריות, וכן מיומנויות של הישרדות. מי שלא הצליח לשרוד בטבע האכזרי, לא זכה להעביר את הגנים שלו הלאה. מי שלא הצליח לגדל ולהגן על ילדיו עד לבגרותם, איבד אותם ואת הגנים שהם נשאו בתוכם. בעלי החיים, וביניהם האדם, למדו להבחין אינטואיטיבית מי נושא את הגנים הטובים ביותר, ומי שטעה לא זכה להעביר את הגנים שלו הלאה (את הגנים הללו סביר להניח שלא נמצא היום או לפחות לא בשכיחות גבוהה). למין האנושי ולבעלי החיים יש כיום יכולת בסיסית לאבחן בריאות על פי סימנים חיצוניים.
הזכר מחפש נקבה
במבט על עולם בעלי החיים, שממנו התפתח המין האנושי לפני מיליוני שנים, פועל הזכר כדי למצוא לעצמו נקבה פורייה, שתוכל להרות מזרעו ולהוליד צאצאים בריאים רבים, שיישאו את הגנים שלו הלאה. לכן למד הזכר לזהות בטבע נקבה צעירה ופורייה על פי רוחב האגן שלה, הליכתה הגמישה, מבנה פנים וגוף סימטריים, עורה המתוח ושערה הארוך. בעולם הקדום לא היו מעבדות לבדיקות גנטיות, לבדיקות דם או לבדיקת שתן, גם לא היו צילומי רנטגן, עזרה רפואית לאלו שמתקשות להרות, אשפוז בבתי חולים בגלל הריונות קשים, ובטח שאי אפשר היה לצאת לחופשה לצורך מחלה. הנקבה בטבע הייתה אמורה ללדת ללא ניתוח קיסרי, ולשם כך האגן שלה היה צריך להיות רחב מספיק. היא הייתה מוכרחה להתאושש במהירות לאחר הלידה, ולא יכלה להיות חלושה או כבדה מידי. היא הייתה חייבת להיות קלת תנועה, על מנת שבעת הצורך תוכל להימלט עם ילדיה מפני סכנה. כך התקבעו מושגי יופי נשיים אצל המין האנושי, שמגדירים איך אמורה להיראות אישה פורייה ובריאה. אישה רזה מידי תתקשה להניק את ילדיה בימים של מחסור במזון, כיוון שבגופה לא קיימים מאגרי שומן, ולכן לא תוכל לייצר חלב מזין. המחשבה שעשויה להתעורר היא שאולי היא סובלת ממחלה שגורמת לה לאכול מעט או לשלשל, ואם היא סובלת מתת תזונה, ייתכן וגם אינה פורייה כלל. ובנוגע לאישה שמנה מידי, שכנראה הייתה ממצא נדיר בסוואנות של אפריקה, אבל רק לצורך הדוגמה נדמיין תרחיש שבו מספר נשים זכו להתיישב ליד כוורת דבורים וללקק דבש מבוקר ועד ערב ללא הפרעה, הרי שהן עלולות היו לסבול מסכרת היריון, משחלות פוליציסטיות (ריבוי של ציסטות), מרעלת היריון ומפגיעה דרמטית בפוריות שלהן.
אם ובנה משבט ארבורה באתיופיה, אפריקה. אשה באזורים פראיים צריכה להיות בעלת חוזק פיזי ומנטלי עצום כדי לשרוד, ובוודאי כדי ללדת ולגדל את ילדיה.
הנקבה מחפשת זכר
בדרך דומה התגבשה התפישה לגבי מראהו החיצוני של הזכר. מטרתה היחידה של הנקבה בעולם החי הייתה להביא לעולם את הדור הבא, ואם אפשר אז שילדיה יישאו מערכת גנים מובחרים במיוחד. היא ידעה שכך יהיה להם סיכוי טוב יותר לשרוד בעולם האכזר שמסביב. לכן היא בחרה בזכר שיש לו את הגנים הטובים ביותר בסביבתה. אך כיצד היא ידעה אילו גנים נושא הזכר שמולה? במהלך האבולוציה למדה הנקבה להסתכל על מראהו ולהבחין ביכולותיו. היא העדיפה זכר חזק, חסון ושיש לו הליכה זקופה. זכר בעל עיניים שמביעות חוכמה, שיער שופע, ידיים גדולות וחזקות, שיניים וציפורניים בריאות וקול עבה ונמוך. היה לה חשוב שהזכר שתבחר יוכל לצוד מזון עשיר ומזין, להדליק אש לצורך בישול וחימום, לבנות לה ולילדיה מחסה מפני גשם, קור או שמש יוקדת, ולהגן עליהם מפני טורפים ואויבים.
כך התגבש לו מודל היופי של המין הגברי כפי שהוא היום.
אנחנו מזמן לא בסוואנה או בג'ונגל
ככל שעברו השנים והתרחקנו מהחיים הראשוניים בטבע, ככל שהאנושות התפתחה ויצרה כלי עזר, טכנולוגיות מתקדמות ורפואה אדירה, שהפכו את החיים לנוחים ובטוחים, כך התרחקנו כנצח מחיי ההישרדות בטבע. למערכת הבחירות שלנו התווספו שיקולים חדשים, שחלקם שונים ומשונים ותלויי תרבות לחלוטין. בתרבויות מסוימות החלישו את הנשים וגרמו להן נכויות קשות, וזאת מתוך רצון לשלוט במין הנשי, ולהפוך את האישה לתלויה לחלוטין בגבר שלה. בתרבויות מסוימות נוצרו תופעות של אידיאל יופי שונה ונוגד כל יכולת בסיסית להישרדות, למשל; כפות רגליהן של הנשים מהמעמד הגבוה בסין הפכו לקטנטנות למראה אך מעוותות למעשה, כיוון שאימהותיהן נהגו במכוון לקשור ולחבוש את כפות רגליהן של בנותיהן. בחלוף הזמן אף אחת כבר לא ידעה מדוע נוהגים כך, הן רק ידעו שאם לא ימשיכו בכך לא יימצא חתן ראוי לבנותיהן. הכפריים לא נהגו כך, כיוון שהיו זקוקים לבנות ככוח עבודה בשדות. גם רזון קיצוני, שהפך למודל יופי נשי רק במאה האחרונה, קשור כנראה גם לשאיפותיהן של נשים להיטמע בעולם התעסוקה, שנשלט על ידי המין הגברי. הן בחרו באופן לא מודע ברזון, כיוון שהתקשו להיכנס ל"עולם הגברי" כשוות בין שווים בשל מיניות ונשיות יתר בין השאר בחמוקי גופן העגלגלים. במאה האחרונה המנהגים האנושיים עברו שינוי קיצוני גם אודות לרפואה המתקדמת. אישה בעלת אגן צר יכולה ללדת בעזרת ניתוח קיסרי. אישה שמתקשה להיכנס להיריון יכולה לקבל הזרקות הורמונים, שיעזרו לה במה שהיה אמור להיות קל וטבעי. הרפואה, הטכנולוגיה ובאופן כללי הקִדמה מאפשרים את המשך התרבותם והתקיימותם של יצורים חיים, שלא היו מסוגלים לשרוד בתנאים טבעיים לחלוטין.
גברים ונשים אולי ממשיכים לחשוק ולהימשך האחד לשנייה במבט ראשון על פי אידיאל היופי הקדמוני, שחבוי באינסטינקטים החייתיים שלהם, אך הבחירות שלהם במי שאינם עונים לאידיאלים הקדומים לא מובילות כיום לטעויות פטאליות, שיגרמו לאובדן המשכיות הגנים שלהם כמו בעבר. כיום חלק מהנשים מתאהבות או בוחרות בגברים שלא נראים בדיוק לפי אמות המידה שהכתיב אז הטבע. החיים בעולם המערבי אינם דומים כלל לחיי ההישרדות בג'ונגל. אנחנו חיים בעידן שבו כסף רב יכול לספק לאישה ולילדיה חיי ביטחון ושפע. גם גבר מבוגר או גבר קצר ראייה ובעל מראה מעודן יכולים לספק חיי ביטחון לאישה שחפצה בזאת. נשים יכולות להיעזר כיום בשירותי חברת בנייה שתבנה את ביתן, ונשים רבות בחברה השוויונית מכלכלות את עצמן בקלות, והן אינן זקוקות להגנה מפני טורפים ואויבים, כיוון שלשם כך הוקמו משטרה וצבא. בכל מקרה, ההתרשמות הראשונית שלנו תוקדש תמיד לחיצוניות שלנו ושל האנשים מסביבנו, אם נרצה בכך או לא. גם אם מטרותינו אינן קשורות לזיווג ולפריון, אלא לעסקים ולחברויות, אנחנו תמיד נחפש סימנים חיצוניים שיוכלו לספק לנו מידע ראשוני על בריאותו וגם על אופיו של העומד מולנו.
מחביאים את הסימנים
עד כאן על קצה המזלג על הסיבות האבולוציוניות לחשיבות שאנחנו מייחסים למראה החיצוני שלנו. את הפרק הזה פתחתי בהתייחסות למראה של השיער, העור, הציפורניים והשיניים, ובקצרה אקרא להם – "החלקים החיצוניים שלנו", ורמזתי שהם מצביעים על בריאות גופנו. בהמשך הספר תלמדו מה הם אומרים על בריאות גופנו, ואיך נוכל לרפא את גופנו בעזרת התייחסות נבונה לסימנים שניכרים מאיברינו החיצוניים, בזמן שאנחנו משפרים את המראה שלהם. אנחנו חיים בעידן שבו הרופאים פועלים בעיקר להעלמת סימני המחלה (סימפטומים) שלנו, ולמרות כל הידע שקיים אצלם, נראה שרובם עוסקים בעיקר באספקת תרופות, שיעלימו את הסימנים ואת האותות שהגוף שולח אלינו. הם בוודאי לא התכוונו לכך כשבחרו ללמוד רפואה.
מצח של נער בן 15 עם צפיפות גדולה של "ראשים לבנים". שימוש בתרופה המכילה איזוטרטינואין (רואקוטן) יעלים את התופעה אך לא את הסיבה לתופעה.